לוגו רוית ראש בן ישיספרות ז׳

מומו (פרק)

מיכאל אנדה (1929–1995) · פרק מספר · פרק מספר

מיכאל אנדה היה סופר גרמני שכתב ספרי פנטזיה לילדים ולמבוגרים, שעוסקים בדמיון, בזמן ובמשמעות החיים. בספר 'מומו' ילדה קטנה וענייה גרה בחורבות אמפיתיאטרון עתיק בשולי עיר, ומתמודדת עם 'גונבי הזמן' שגוזלים מאנשים את זמנם הפנוי. אנחנו קוראים את הפרק בתרגום שבמקראה הכיתתית. בפרק שלנו מתגלה הכישרון המיוחד של מומו: היכולת להקשיב באמת.

המסלול שלך: · החלפה

🪝 לפני הקריאה

מתי הרגשתם שמישהו באמת הקשיב לכם? מה הוא עשה (או לא עשה) שגרם לכם להרגיש כך?

📖 היצירה

📘 קוראים את היצירה במקראה הכיתתית

עמוד 325 (לוודא במהדורה שבכיתה). כאן תמצאו את כל הכלים ללמידה.

בקצרה – במילים שלנו

מומו גרה באמפיתיאטרון העתיק, ואנשי הסביבה דואגים לה למזון ולמיטה. במהרה מתברר שגם הם זקוקים לה מאוד, ו'לכו אל מומו' הופך לעצה של כולם. מומו לא חכמה במיוחד, לא שרה ולא קוסמת – היא פשוט יודעת להקשיב כמו שמעטים יודעים. מי שמדבר איתה מוצא בעצמו מחשבות נבונות, אומץ וביטחון. כשהבנאי ניקולה ובעל הפונדק נינו מסוכסכים, היא רק יושבת ומקשיבה – והם מגלים בעצמם כמה הריב שלהם קטנוני ומשלימים. מומו מקשיבה גם לילדים, לבעלי חיים, לגשם ולרוח, ובלילות מקשיבה לדממה הגדולה של הכוכבים.

🎭 דמויות

מומו: קשובה וסבלנית ניקולה הבנאי: נעלב בקלות נינו בעל הפונדק: עוקצני