🎻 סר פטריק ספנס

בעיר המלוכה ישב המלך בחצרו ושתה יין אדום כדם. "איפה אמצא ספן טוב," שאל, "שיוביל את ספינתי בים?"

אביר זקן, שישב לימינו, קם ואמר: "סר פטריק ספנס הוא הספן הטוב ביותר שאי פעם הפליג בים."

המלך כתב מכתב ארוך וחתם עליו בידו, ושלח אותו אל סר פטריק, שטייל באותה שעה על שפת הים.

כשקרא סר פטריק את השורה הראשונה – צחק. כשקרא את השנייה – דמעות מילאו את עיניו. "מי עשה לי את הרעה הזאת?" קרא. "מי שלח אותי לים בעונה הזאת של השנה, כשהסערות הכי קשות?"

אבל הוא לא סירב לפקודת המלך. "מהרו, אנשיי," אמר, "מחר בבוקר אנחנו מפליגים." אחד המלחים נבהל: "אדוני, אתמול בערב ראיתי את הירח החדש ואת הירח הישן בזרועו. זה סימן לסערה גדולה."

הם הפליגו בכל זאת. האדונים הסקוטים, בנעליהם המהודרות, לא אהבו להרטיב את רגליהם. אבל לפני שנגמר המסע – הרוח שרקה, הגלים התרוממו, והספינה נשברה. ומכל האדונים נשארו רק הכובעים, צפים על פני המים.

על החוף ישבו הגבירות זמן רב, מניפות בידיהן, ומסרקות זהב בשערן, וחיכו לאהוביהן. הן חיכו – אבל אף אחד לא חזר.

וחצי הדרך אל העיר שמעבר לים, עמוק עמוק במים, שוכב שם סר פטריק ספנס הטוב, ולרגליו – האדונים הסקוטים.

איך בנויה הבלדה? היא קופצת מתמונה לתמונה בלי לספר את מה שבאמצע: מהמלך ליין, מהמכתב לבכי, מהאזהרה ישר לכובעים הצפים. אנחנו לא שומעים מי זמם נגד סר פטריק ולא רואים את הטביעה עצמה – רק את התוצאה. החזרה על הנשים המחכות והסוף השקט על קרקעית הים הופכים את הבלדה לקינה.

המלך שלח ספן טוב לים. היה מזג אוויר מסוכן. הספינה טבעה, והנשים חיכו לשווא.

המלך צריך ספן טוב. סר פטריק הוא הספן הכי טוב. המלך שולח מכתב. יש סערה בים. הספינה טובעת.